"איך עלי להגיב לבת שרוצה להתחפש לדמות שלילית כמו שטן
. 
האם להתנגד או לאפשר ומאיפה הרצון הזה להתחפש לדמות "שלילית" כזאת 
" שאלה אותי אמא שמרנית לבת מתבגרת. אשתף אתכם מה עניתי לאותה אמא
. ייתכן וזה רלוונטי גם עבורכם. זה כל כך נפוץ ומוכר ולא רק בבתים שמרניים דתיים, אלא גם במשפחות 
חילוניות. אין שחור ולבן, כן ולא. יש עוד צבעים ואפשרויות. אם הילדה 
מאד רוצה להתחפש לדמות שלא לטעמכם. תנסו לדבר איתה, לברר את מניעים שלה, למה חשוב לה להתחפש לדמות הזאת מה היא מייצגת עבורה לשתף אותה בהתנגדות שלכם. מה אתם מרגישים ומה זה עושה לכם. לומר לה שתכבדו כל החלטה שלה ויחד עם זה אתם בטוחים שתיקח החלטה בוגרת ואחראית. ואז לתת לה 2 אפשרויות שונות שמקובל עלכם ועליה. וכאן נכנסת התשובה לשאלה מה מניעה אותם לרצות להתחפש למשהו שלילי או פרובוקטיבי מדי לרוב זה הרצון לפרוץ גבולות ומוסכמות של הסביבה או של עצמה . 
תשימו לב שלרוב זה קורה לילד מופנם, שקט 
, חסר ערך עצמי או חוסר ביטחון עם המראה שלו. אבל בעיני כולם הוא מלאך 
, ילד טוב ונוח. הילד מרגיש צורך והזדמנות לפרוץ לשחרר את עולמו הפנימי, ורצונות האמתיים שלו החוצה, ופורים זאת ההזדמנות לשינוי חיצוני.
לכן אין צורך להתרגש יותר מידי ולעשות מזה דרמה. כל התנגדות שלכם, יצור אנטי ועקשנות אצלו, וחבל. ילד שירגיש שרואים, מבינים ושמתייעצים איתו, ירגיש בעל משמעות ובעצמו יוותר על הרעיון. כל רצונו, זה להביע את עצמו, שיראו אותו, יקשיבו ויבינו מה מתחולל בעולמו הפנימי. ועוד נקודה למחשבה: בערך מגילאי 4, 5 , כחודש לפני החג תשאלו את הילד שלכם למי אתה רוצה להתחפש" ? אל תקבעו עובדה. אני מכירה אישה, אמא ל 4 ילדים עד היום מחזיקה כאב מכך שכל שנה הוכרחה להתחפש לאסתר המלכה,
למרות שמאד רצתה תחפושות אחרות ומעניינות, פשוט קבעו לה עובדה ולא שאלו אותה מה היא רוצה, וחבל, אפשר היה לחסוך ממנה את כל הכאב והתסכול הזה. והעיקר תהנו מהחג, משפחה והחברים ותתמקדו תמיד, בעיקר ולא בטפל.
